יום שבת, 3 בדצמבר 2011

בעקבות הרצאתו של פרופסור יואב יאיר

הרצאה מעניינת בנושא הטקסט הדיגיטלי  העתידי. (העתיד כבר כאן..)
 כבר היום  לספרים רבים פורמט דיגיטלי ולרבים מהקוראים זה נוח . היתרון הבולט ביותר הוא הזמינות של הטקסט ועלותו הנמוכה. (לדעתו של המרצה, פרט זה לא נכון שכן  העלאת קובץ קריאה כרוך אף הוא בעלויות רבות).                               אני רואה בעייתיות בהעלאת הקבצים כפי שהם מופיעים על המצע הפיזי ומועתקים אחד לאחד למצע דיגיטלי.  המרצה דיבר על האנרגיות וההשקעה הרבה שהוקדשה למעקב אחר תלמידים הקוראים את הטקסטים והמסקנות שהגיעו אליהן הנן - הסטודנטים מרפרפים על פני הדפים. אני שואלת אז מה? אני  עושה זאת גם בספרי קריאה קלסיים כאשר מופיעים פרטים רבים מידי לטעמי וכשאני להוטה להגיע לשלב אחר בסיפור. אז מה? נהניתי, הכרתי סיפור נוסף, הקריאה הייתה בקצב המועדף עלי, מה זה משנה עד כמה התעכבתי בכל שורה ודף. מדוע המרצה והאנשים שחקרו את הנושא לא  התאימו את משימתם לקיים דהיינו, טקסטים דיגיטליים  ויזואליים משולבים קישורים, סרטים ותמונות במקום להשאירו מילים...מילים...מילים... הרי כאן יש אין ספור אפשרויות.
סוגיה נוספת שעלתה- תלמידים נדרשים להכין עבודה והם מבצעים copy-past    מאתרים שונים באינטרנט. הבעיה לא עם התלמידים,  הבעיה היא השאלות שהתלמידים נשאלים. עד היום אני פוגשת שאלות ברמה של העתקת הקטע המתאים בספר.יש לשאול שאלות מאתגרות, דורשות חשיבה מורכבת וזה לא קשור לספר פיזי או דיגיטלי.
עד מתי ישרדו הספרים הפיזיים? כל זמן שאני ובני דורי עדיין בסביבה....
הבעיה לא באופן הצגת הטקסט אלא בהוראתו. יש ללמד מורים כיצד ללמד ואת התלמידים כיצד ללמוד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה