יום שלישי, 31 בינואר 2012






מאפייני בית הספר מפי דברי המנהלת שירה ברויאר: בית הספר לבנות דתיות בלבד.ייחודי באתוס הבית ספרי שבו,
צוות המחנכות מבוגר,
בכתה אחת מרוכזות כל הבנות עם לקויות הלמידה הקשות ובעיות אורגנית, ביתר הכיתות נמצאות בנות ברמת לימודים גבוהה.
אל בית הספר מתקבלות הבנות לאחר מבחני קבלה ברמה גבוהה מאוד. בית הספר בוחר ב 60 הבנות שהצליחו במיוחד בבחינות המיון והקבלה. הבנות צריכת להוכיח שאכן הן אוהבות ללמוד ויש בהן הרצון והיכולת. בנוסף, עליהן להיות בעלות אישיות של מנהיגות, אחריות ומקוריות.
אחוז ההצלחה בבגרות הוא כמעט 100% (97-98% ).
הנחת היסוד היא שהבית הו המחנך! ישנו קשר הדוק עם הבית. ביה"ס לא בא לשנות את המשפחה. כולם מחוייבים ולומדים הלכה.
רוח ביה"ס: אהבת הלימוד, סקרנות אינטלקטואלית מתמדת.
הנושאים בטיפול ביה"ס הם פמניזם והלכה, בניית הזהות הדתית נשית של תלמידות ביה"ס במדינה אזרחית דמוקראטית. בצוות הניהולי ישנה נציגות תלמידות.ישנה רבנית על תקן רב המנהלת את כל הקסים הדתיים כרב לכל דבר.
תהליך זה מחייב פתיחות , כנות , אמון, ביטחון, יושר אינטלקטואלי ואנושי, טוהר בחינות ואמון מלא.
אבן היסוד של בית הספר הוא לימוד מדעי הרוח. תחום שנעלם בעולם החומרי שלנו.תחום הכולל יצירה, שירה, אמנות ותרבות. האווירה הומאנית. קיימת מגמת אמנויות הכוללת קולנוע , מוזיאונים, וידאו. קיום המגמה תלוי באיכות המורה.
ישנה איטיות מכוונת בתהליך שילוב הטכנולוגיה בבית הספר: בנות+מגדר+טכנולוגיה---מוביל לצרות......(ציטוט המנהלת).
ביטוי טכנולוגי קיים היום:
תקשורת עם ההורים באמצעות מייל בלבד. ללא טלפונים וניירת.
תקשורת עם התלמידות באמצעות מסרונים.
תקשורת עם הבוגרות בענן dropbox .
בהוראת המדעים ישנו שילוב טכנולוגי בשיעורים בשל דרישת המורה.
ישנה מסורת של הגשמת חלום למורות בהקשר בית ספרי- למשל חלום של מועדון קריאה כמו באירופה, הוגשם וקיים בין צוות המורות. 
מסקנות המנהלת בעקבות השינויים הטכנולוגיים: הכנסת לוח חכם לביה"ס היתה צולעת שכן לא הוכשרו מורים לכך.
אם מורה מאוד רוצה אז הוא יקבל כל אמצעי טכנולוגי, עליו להתעקש.
הקשבתי למנהלת רבת העוצמה שישבה בנינוחות עם מספר דפים, ללא מצגת, סרטון או כל אמצעי ויזואלי אחר. במהלך ההרצאה דמיינתי את בית הספר על כל פרטיו כי התמונה היתה בהירה ביותר. ראיתי בית ספר עם קירות מראה אבן כיאה למבנים ירושלמים, ראיתי בנות מטופחות לבושות בהידור ועם זאת לבושן צנוע. הן מסתובבות בהפסקות חבורות חבורות ומצחקקות אודות הבחורים שהן ראו וביקשו מהוריהן לבדוק את האופציה למפגש. הן חכמות, בעלות ביטחון עצמי, מדברות נאה.
המקום מושלם!!! האמנם? האם בועה זו בה חיות הבנות מאז כתה ז עד סיום לימודיהן, דהיינו עד הגיען לפרקן והכנסן מתחת לחופה, הוא העולם האמיתי? האם השכנות בבית הדירות אליהן תעבורנה לגור עם בני זוגן על מנת להקים משפחה, תהיינה חכמות כמותן ותהיה להן שפה משותפת או שמא תרגשנה נטע זר בכל מקום. אילו קישורים חברתיים מתפתחים במקום בו המשותף לכולם הוא המגדר ורמת הלימודים? איפה פוגשות בנות המגמה אילו את חברי העם אליהן הן משתייכות? הפלא הוא שהמנהלת ציטטה את המשפט בנות+מגדר+טכנולוגיה מוביל לצרות??? הגיוני, הבנות נאטמות בפני העולם האמיתי ששיקוף לא קטן ממנו חווים היום באמצעים טכנולוגיים.
דבר נוסף שלא הכרתי עד כה והוא ותק של מנהלת במקום אחד מעל שני עשורים (22 שנה). בעיקרון אני מאמינה שאנשי ציבור חייבים לעבור ממקום עבודתם לאחר מספר שנים, לתת צ'אנס למקום ללמוד ממנהלים אחרים ולהתפתח בכוונים נוספים למרות שגב' ברויאר לא קופאת על שמריה. אילו נושאים שתמיד יעמדו על הפרק : מיון קבוצות  וותק בתפקיד.
תיכון פלך אכן תיכון אחר...
מה אני לוקחת ממפגש זה? ישיבות הנהלה בשילוב נציגות תלמידים.
"הגשמת חלום". רעיון נפלא, מתברר שגם למורות יש חלומות...
אבן יסוד של ביה"ס: מדעי הרוח.
המשך קיום מגמה תלוי באיכות מורה.
אפשר לקיים פרזנטציה מרתקת גם ללא מצגת.

יום שישי, 27 בינואר 2012

googale כלים ממוחשבים לגיל הרך / ד"ר רינה מכאלוביץ ואיריס מכאלוביץ

רינה ואיריס בעלות קשר משפחתי- איריס כלתה של רינה. (כבר פתיחה מעניינת לקשר הגורר אחריו ולפניו אין ספור סיפורים ובדיחות. וכנראה שאפשר גם אחרת...).
רינה פתחה בהסבר פסיכולוגי דידאקטי המסביר מדוע גוגלה.
גוגלה הנו פיתוח של כלי גוגל עבור קהל הגיל הרך. שם מתוק ומבריק. הרעיון עלה בעקבות צרכים שעלו מהשטח. ד"ר רינה הייתה בעברה גננת כך שנושא גיל הרך מוכר לה מהשטח. רינה נתחה את האידאולוגיה, אמונה שחינוך מתחיל בגיל הרך . החינוך לאוריינטלית וכשורי חיים. עם זאת אני מאוד מסכימה וכך גם נתן לקרוא בכל מחקר בתחום החינוך.
רינה שאלה האם אפשר לשבץ כל מטרה לכשורי חיים? על פי מחקרים רבים ומעבודת השטח , הוכח שילדים לומדים ומפנימים נושא נלמד אם הוא קשור לחייו. ואם חינוך מתחיל בגיל הרך , מכאן שיש להתחיל בחינוך הטכנולוגי בגיל הרך.
ילדים זקוקים למשימה קצרה או מספר משימות קצרות ולא אחת ארוכה ועל פי עקרון עקרון ה DAP יש לתת משימות המתאימות לילד מבחינה התפתחותית ועל כך מבוססות המשימות בגוגלה.

רינה ואיריס חקרו את הקיים וגילו שחסרים פתוח וטיפוח מיומנויות בגיל הרך הקשורים בעולם המבוגרים.ע"י פעילות בנושאי המבוגרים, הילדים מפתחים נורמות התנהגותיות במשפחה ובין חברים.ניתן לראות שיש אפשרויות רבות לילדים להשתמש ב"כלים של המבוגרים" כפי שרינה אומרת: "הילדים מחקים את פעילות המבוגרים . בין היתר זו הסיבה שיש להם בגן פינת בובות, מרפאה..."

דף הבית של גוגלה




בהתבוננות ראשונית עם התוכנה, יש רצון להכיר אותה, היא צבעונית בצורה רכה, מזמינה  וכל החלקים שבה חשופים בעמוד הבית. לחיצה על אחת התמונות מובילה לפעילות. התמונות הנן סמלים לפעילות המזמנת ובלחיצה עליהן, הילד שומע את הכתוב על התמונה.כל לחיצה מלווה בטקסט קולי. הילדים מתבקשים לגשת למקורות מידע וללמוד לשאול שאלות לגבי הנושא.
הילדים יכולים לשלוח מייל לחבר דרך מייל ההורים שלו- דגש על בטיחות ברשת. חשוב מאוד! עצם העיסוק בכתיבה, הילד מבין שיש מוען ונמען, יש נושא , גוף טקסט וחתימה בסיום. כל זאת בהקלדה פשוטה יש לזכור שמומלץ ורצוי לאפשר לילד להתמודד עם הכתיבה לפחות עד סיום בית הספר היסודי (ד"ר בטי שרייבר) והכתיבה בגוגלה תהיה בנוסף לכתיבה ביד ולא במקום.
לסיום- לדעתי התוכנה  אכן מתאימה לבני הגיל הרך .אני לא בטוחה שאין לה חלופות  חינמיות באינטרנט או חלופות פתוחות עם אינטראקציות רחבות יותר עם המאגר האינטרנטי. אם לא יעניינו במהרה את גוגל ,לתוכנה זו לא יהיה מקום שכן תוכנות רבות עולות כל יום לאוויר ואנו המשתמשים לא מודעים להם גם אם הם עונים מאוד לצרכינו. מרוב עצים...
מפרגנת ליחסי חמות -כלה ולשיתוף הפעולה הפורה. וכנראה שלמידה- הוראה הנו חיידק שלעולם לא נוטש את הנגוע בו.




יום שבת, 14 בינואר 2012

תקשוב בבית הספר "רמת החייל" ת"א / יעל איילון, מנהלת


יעל מנהלת בית הספר הסבירה והציגה את צורת התקשורת בין חברי הצוות-תלמידים-הורים. יעל הגיעה כרוח רעננה למקום, טעונת אנרגיה ואור בעיניים. עוד בטרם החלה הצגתה, כבר גיליתי התעניינות.
התקשורת העיקרית של בת הספר הוא באמצעות הגוגלדוקס. כלי לכאורה פשוט וזמין, והצוות מינף אותו למקומות גבוהים ולשימוש רחב ומושכל.
יעל הציגה תמונה של צוות מורים צעיר , אקטיבי וטכנולוגי.
על מנת להביא את ביה"ס למצב הטכנולוגי המפותח שבו בוצעו מספר מהלכים:
1. קויימו ימים פתוחים על מנת להציג את מטרות בית הספר .
2. גויס הון ראשוני מההורים ונקנה ציוד טכנולוגי לכתות האם הכולל מקרן, מחשב ומסך.
3. חלק מצוות המורים הוחלף.
4. לצוות המורים לווי פרטני והדרכה בהשתלמות המוסדית כך גם מקטינים ומרככים את עוצמת ההתנגדויות של המורים.
חומרי: אתרי תוכן אופק, בריינפופ וגלים.
סביבת עבודה: moodl            

                                  מודל- ביה"ס רמת החייל

 


מרחב בית ספרי: הודעות מתחלפות, תמונות, קישורים.
ניהול התחום: רכזת תקשוב
לכל כיתה מרחב ניהולי סגור המנוהל ע"י המורה בעזרת צוות תלמידים נאמני מחשב.
עיתון מקוון
להורים- מרחב הנהגת הורים

 הגוגלדוק  משמש את כל אוכלוסיית בית הספר. בכל נשוא ותחום. הגוגלדוק עולה עם כל צורך ומקבל תפנית בהתאם לצרכים.
dropbox מסונכרן עם מחשב המנהלת. משמש גם כגיבוי למסמכים בתהליך בנייתם.

האדם המשמעותי ביותר בתהליך זה הוא רכזת התקשוב. הרכזת היא גם המדריכה . היא גם עוזרת למורות החוששות , להבין את יעילות השימוש בטכנולוגיה ע"י מציאת פתרון טכנולוגי לצורך של המורה.

שאלות שעולות בי בעקבות הפרזנטציה:
במה מהפכת התקשוב תרמה לשינוי בהבנת התלמידים את חומרי הלמידה?
האם הישגי התלמידים עלו?
האם יש שינוי במעורבות התלמידים בתהליך הלמידה?
האם חומרי הלמידה ברורים ונגישים יותר לתלמידים?
האפשרויות רבות, על המורה להיות יצירתי כדי לגוון את השיעורים, האם הטכנולוגיה מסייעת או מקבעת?
 האם מורים זוכרים לעצור את ההצגות ולאפשר לתלמידים לחשוב בשקט או שלאורך כל השיעור הילדים בוהים במסך?

חשש- עלינו כמורים לשמור על איזון בין הטכנולוגיה, לבין המסורתי. הקיים נוצר מחומרים שהיו קודם. זה בסדר ואף נכון לכבד ולשמר גם צורות הוראה מסורתיות בין השיעורים משולבי הטכנולוגיה.
הצעה- לאפשר לילדים להיות שותפים להוראה . אני עושה זאת כבר כמה שנים . הילדים נהנים  ואני לומדת להביט על ההוראה מזויות שונות. 

יום שלישי, 10 בינואר 2012

סיגל עצמון / מנהלת תוכנת נחשון לחונכות במט"ח

קרן יד הנדיב תרמה במהלך 4 שנים לפרויקט "נחשון"  ע"ש נחשון בן עמינדב.
מטרת הפרויקט לבחון האם ניתן לקדם תלמידים באמצעות חונכות וירטואלית. בנושאים מתמטיקה ואנגלית . (בסיום 4 השנים, קרן יד הנדיב מפסיקה תמיכתה בפרויקט. 4 שנים זהו זמן התמיכה בפיתוח פרויקט ע"י קרן זו.)
ההנחה: תלמידים ללא מוטיבציה לא לומדים, מוותרים לעצמם.
כיצד מעוררים מוטיבציה? ע"י תשומת לב אישית.
כיצד מעניקים תשומת לב אישית לכל ילד?
מצמידים לו חונך/ מורה סטודנט צעיר (אשר עבר מבחן אישיות וידע וכן הכשרה מתאימה),העובד מולו באופן מקוון, במהלך מפגשים שבועיים קבועים, יחד עם תלמיד נוסף.
במפגש הסינכרוני החונך משלב סימולציות המסייעות בהבנת החומרים .
החונך בקשר עם מורי בית הספר, עובד עם ספרי הלמוד של התלמידים.
תוצאות בשטח: שיפור בהשגי התלמידים. 86% שיפרו הישגים.
כמורה  וכהורה, עולות בי מספר שאלות:
מה אחריות משרד החינוך לפרויקטים פרטיים כגון זה?
אם ההשגים עולים בעקבות פרויקטים כגון אילו ושילוב מורים פרטיים בלמידה, הרי שרף המבחנים עולה. מה קורה עם אותם תלמידים הנופלים בין הכסאות- אין באפשרותם ללמוד עם מורה פרטי והם גרים במרכז ארץ , בערים  בהן התושבים נחשבים לאמידים ואין פרויקט זמין עבורו?
מה המדד שלפיו משרד החינוך מעלה את רף הדרישות בבחינות? האם תלמידים נשאלים במי הם מסתייעים שהשגיהם השתפרו? האם השגיהם המה הקריטריונים לכמות ורמת חומר הלימוד?
אם הצלחת הפרויקט היא בעצם בקשר האישי של התלמיד עם החונך, מה על מערכת החינוך ללמוד מזה וליישם בנתונים הקיימים?
היום באופק החדש, ישנה אפשרות למורה להכיר לעומק יותר תלמידים ולסייע בידם ברבדים השונים, הן ברגשי - להקשיב ולהכיל ואולי אף לעזור, ובלימודי . לא ידוע לי אם אכן נאספים נתונים לגבי השעות הפרטניות והתרומה שלהן לפרט. ישנם מורים המאפשרים לתלמידים ערוץ תקשורת פתוח גם במיילים. אני מאמינה שאכן יש השפעה ללמידה הפרטנית.
בבית הספר אפשר להציע עמיתים עוזרים אשר יבחרו ע"י המורה על פי מקצועות והם יסייעו לתלמידים המתקשים. זה נעשה לפני 40 שנה בהצלחה גדולה (בכיתה בה למדתי כילדה) וזה עובד / יעבוד  גם היום.
איך מקדמים את זה? מלקטים צוות תלמידים מוביל שלא זקוק לתירגול בשיעורי הבית ומציעים להם לעזור לעמית אחד במהלך תקופה מסוימת מבית ספר אחר. השיטה של פרויקט נחשון מוצאת חן בעיני, הייתי מאמצת אותה לעבודה עם תלמידי.
שיתוף הפעולה צריך להיעשות גם עם המורות כמובן. שיתוף המורה יכול להיעשות דרך מיילים או שמידי פעם תיכנס לפגישה הוירטואלית.
להבדיל מהפרויקט שהוא לאורך 4 שנים ולישובי הפריפריה בלבד, כאן כל ילד יכול להשתתף ולאורך כל שנות לימודיו. משרד החינוך צריך לקחת רעיון זה ולנסות לייעל את יום הלימודים / שעות פרטניות / שהות.... ולהציע למורים להיות שותפים לפרויקט כזה יחד עם ולמען תלמידים. פרט שולי- אין למשרד החינוך גף לפיתוח תכניות לימודים...