מאפייני בית הספר מפי דברי המנהלת שירה ברויאר: בית הספר לבנות דתיות בלבד.ייחודי באתוס הבית ספרי שבו,
צוות המחנכות מבוגר,בכתה אחת מרוכזות כל הבנות עם לקויות הלמידה הקשות ובעיות אורגנית, ביתר הכיתות נמצאות בנות ברמת לימודים גבוהה.
אל בית הספר מתקבלות הבנות לאחר מבחני קבלה ברמה גבוהה מאוד. בית הספר בוחר ב 60 הבנות שהצליחו במיוחד בבחינות המיון והקבלה. הבנות צריכת להוכיח שאכן הן אוהבות ללמוד ויש בהן הרצון והיכולת. בנוסף, עליהן להיות בעלות אישיות של מנהיגות, אחריות ומקוריות.
אחוז ההצלחה בבגרות הוא כמעט 100% (97-98% ).
הנחת היסוד היא שהבית הו המחנך! ישנו קשר הדוק עם הבית. ביה"ס לא בא לשנות את המשפחה. כולם מחוייבים ולומדים הלכה.
רוח ביה"ס: אהבת הלימוד, סקרנות אינטלקטואלית מתמדת.
הנושאים בטיפול ביה"ס הם פמניזם והלכה, בניית הזהות הדתית נשית של תלמידות ביה"ס במדינה אזרחית דמוקראטית. בצוות הניהולי ישנה נציגות תלמידות.ישנה רבנית על תקן רב המנהלת את כל הקסים הדתיים כרב לכל דבר.
תהליך זה מחייב פתיחות , כנות , אמון, ביטחון, יושר אינטלקטואלי ואנושי, טוהר בחינות ואמון מלא.
אבן היסוד של בית הספר הוא לימוד מדעי הרוח. תחום שנעלם בעולם החומרי שלנו.תחום הכולל יצירה, שירה, אמנות ותרבות. האווירה הומאנית. קיימת מגמת אמנויות הכוללת קולנוע , מוזיאונים, וידאו. קיום המגמה תלוי באיכות המורה.
ישנה איטיות מכוונת בתהליך שילוב הטכנולוגיה בבית הספר: בנות+מגדר+טכנולוגיה---מוביל לצרות......(ציטוט המנהלת).
ביטוי טכנולוגי קיים היום:
תקשורת עם ההורים באמצעות מייל בלבד. ללא טלפונים וניירת.
תקשורת עם התלמידות באמצעות מסרונים.
תקשורת עם הבוגרות בענן dropbox .
בהוראת המדעים ישנו שילוב טכנולוגי בשיעורים בשל דרישת המורה.
ישנה מסורת של הגשמת חלום למורות בהקשר בית ספרי- למשל חלום של מועדון קריאה כמו באירופה, הוגשם וקיים בין צוות המורות.
מסקנות המנהלת בעקבות השינויים הטכנולוגיים: הכנסת לוח חכם לביה"ס היתה צולעת שכן לא הוכשרו מורים לכך.
אם מורה מאוד רוצה אז הוא יקבל כל אמצעי טכנולוגי, עליו להתעקש.
הקשבתי למנהלת רבת העוצמה שישבה בנינוחות עם מספר דפים, ללא מצגת, סרטון או כל אמצעי ויזואלי אחר. במהלך ההרצאה דמיינתי את בית הספר על כל פרטיו כי התמונה היתה בהירה ביותר. ראיתי בית ספר עם קירות מראה אבן כיאה למבנים ירושלמים, ראיתי בנות מטופחות לבושות בהידור ועם זאת לבושן צנוע. הן מסתובבות בהפסקות חבורות חבורות ומצחקקות אודות הבחורים שהן ראו וביקשו מהוריהן לבדוק את האופציה למפגש. הן חכמות, בעלות ביטחון עצמי, מדברות נאה.
המקום מושלם!!! האמנם? האם בועה זו בה חיות הבנות מאז כתה ז עד סיום לימודיהן, דהיינו עד הגיען לפרקן והכנסן מתחת לחופה, הוא העולם האמיתי? האם השכנות בבית הדירות אליהן תעבורנה לגור עם בני זוגן על מנת להקים משפחה, תהיינה חכמות כמותן ותהיה להן שפה משותפת או שמא תרגשנה נטע זר בכל מקום. אילו קישורים חברתיים מתפתחים במקום בו המשותף לכולם הוא המגדר ורמת הלימודים? איפה פוגשות בנות המגמה אילו את חברי העם אליהן הן משתייכות? הפלא הוא שהמנהלת ציטטה את המשפט בנות+מגדר+טכנולוגיה מוביל לצרות??? הגיוני, הבנות נאטמות בפני העולם האמיתי ששיקוף לא קטן ממנו חווים היום באמצעים טכנולוגיים.
דבר נוסף שלא הכרתי עד כה והוא ותק של מנהלת במקום אחד מעל שני עשורים (22 שנה). בעיקרון אני מאמינה שאנשי ציבור חייבים לעבור ממקום עבודתם לאחר מספר שנים, לתת צ'אנס למקום ללמוד ממנהלים אחרים ולהתפתח בכוונים נוספים למרות שגב' ברויאר לא קופאת על שמריה. אילו נושאים שתמיד יעמדו על הפרק : מיון קבוצות וותק בתפקיד.
תיכון פלך אכן תיכון אחר...
מה אני לוקחת ממפגש זה? ישיבות הנהלה בשילוב נציגות תלמידים.
"הגשמת חלום". רעיון נפלא, מתברר שגם למורות יש חלומות...
אבן יסוד של ביה"ס: מדעי הרוח.
המשך קיום מגמה תלוי באיכות מורה.
אפשר לקיים פרזנטציה מרתקת גם ללא מצגת.
